Vayedaber

Souccah

Daf 9a

משנה: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי גָמָל כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן אוֹ שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שָׁלֹש בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁייִנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב:

Traduction

La Suka érigée à l’extrémité d’un chariot, ou d’un vaisseau, est valable, et l’on peut s’y installer un jour de fête; elle est valable aussi, si elle a été érigée au sommet d’un arbre, ou d’un chameau; seulement, pendant les jours de fête (37)Cf. ci-aprs, (Betsa 5, 2)., l’on ne peut pas s’y installer (l’accès des objets est interdit en ces jours). Si 2 murs de la Suka ont été élevés artificiellement et que pour 3e mur on l’ait adossée à un arbre, ou si elle est adossée de 2 côtés à un arbre et a pour 3e paroi un mur, elle est valable; mais l’on ne peut pas y monter le jour de fête; toutefois s’il y a 3 murs érigés à main d’homme et que le 4e est un arbre, elle est valable, et l’on peut aussi y monter le jour de fête. En règle générale, lorsqu’en défalquant l’arbre la Suka pourrait se maintenir seule (sur 3 parois), elle est non-seulement valable, mais l’on peut y monter le jour de fête.

Pnei Moshe non traduit

מתני' העושה סוכתו בראש העגלה. אע''ג דמטלטלא ולא קביעא:

או בראש הספינה. שבים שהרוח דים שולטת ויכול לעקרה כשרה דדירת עראי סגי בה והוא שתהא יכולה לעמוד ברוח מצוייה דיבשה:

ועולין לה בי''ט. איידי דבעי למיתני בסיפא אין עולין תנא ברישא עולין:

בראש האילן. שתיקן מושבו בראשו ונמצא כשעולה לסוכה משתמש באילן הוא כשרה בחולו של מועד ואין עולין לה בי''ט דגזרו חכמים שאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:

שתים וכי'. בין שעשה שתים באילן שסמך רוב קרקע הסוכה באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי דפנות ואחד בידי אדם שעשה בארץ וסמך קרקע הסוכה באמצע הדופן שעשה בארץ והגביה הדופן ממנה ומעלה עשרה או שעשה שתים בידי אדם ואחד באילן הואיל ואם ונטל האילן תפול קרקע הסוכה שאינה יכולה לעמוד בסמיכות שתים שבארץ אין עולין לה בי''ט דמשתמש באילן:

משנה: סוּכָּה הַמְדוּבְלֶלֶת שֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ כְּשֵׁירָה. הַמְעוּבָּה כְמִין בַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ כְּשֵׁירָה:

Traduction

Une Suka mal couverte (36)Tossefta, ch. 2., dont la partie ombrée est supérieure à celle où le soleil domine, est valable; si la couverture est aussi épaisse qu’un plafond de maison, bien qu’au travers on ne puisse pas voir les étoiles, elle reste valable.

Pnei Moshe non traduit

סוכה המדובללת. לשון מבולבלת שלא השכיב הקנים יחד זה אצל זה אלא קנה עולה וקנה יורד ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה וקמ''ל דאמרי' רואין כאילו היו מושכבין בשוה ואם אז צילתה מרובה כשירה:

מתני' המעובה כמין בית. שסככה הרבה ועב אע''פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה ומפרש בגמרא בכוכבי חמה שנו:

הלכה: 9a אָמַר רִבִּי אִימִּי. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מִמְּעֵי הַמִּיטָּה לִסְכָךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי בָּא. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם שֶׁהָיוּ מְשַׁלְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן לִפְנֵי חַלּוֹנוֹתֵיהֶן וְהָיוּ מְסַכְּכִין עַל גַּבֵּיהֶן. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. הֲרֵי מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. הֲוֵי. (לָא) [לֵית] טָעֲמָא (דִילָא) [אֶלָּא] מִשֵּׁם שֶׁאֵין מִמְּעֵי הַמִּיטָּה לִסְכָךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים.

Traduction

R. Imi dit: selon R. Juda, ladite Suka (non indépendante) sera impropre, car depuis le milieu du lit jusqu’au sommet de la Suka il n’y a plus un espace haut de dix palmes (minimum exigible pour la hauteur des murs). R. Aba dit que c’est défendu, parce que l’on ne doit pas faire tenir la Suka sur un objet susceptible d’impureté (comme c’est interdit de la couvrir ainsi). Mais n’a-t-on pas enseigné (35)Cf. ci-dessus, (1, 1). qu’il est arrivé à des Jérusalémites de suspendre leur lit devant la fenêtre et d’étendre le branchage au-dessus pour former la Suka? Donc, l’interdit d’une telle Suka ne peut pas porter sur la question de susceptibilité d’un contact impur (qui aurait lieu en ce cas), et la raison est que, du milieu du lit jusqu’à la toiture, il ne resterait pas en ce cas un espace libre de 10 palmes.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' אמי משום וכו'. טעמי' דר' יהודה מפרש משום שאין ממעי המטה כלומר מאמצע המטה לסכך אין כאן עשרה טפחים לפי שהסכך סמוך הוא לכרעי המטה והכרעיים הן הן הדפנות דמסתמא אין מהמטה עצמה גובה עשרה עד הסכך מכיון שהיא נסמך על הכרעיים והא דקאמר ר' יהודה אם אינה יכולה לעמוד וכו' על הסוכה קאי והיינו שאין הסכך יכול לעמוד בפני עצמו בלא הכרעיים של המטה ולאפוקי שאם הסכך נסמך על העמודים אע''פ שכרעי המטה הן הן הדפנות ואין מהמטה עד הסכך עשרה כשרה דהא אי שקלת לה להמטה נשאר אויר הסוכה מן הקרקע עד הסכך עשרה והסכך מתקיים הוא על העמודים ואינו נפסל בשביל שהכניס המטה לשם:

ר' בא אמר היינו טעמיה דר' יהודה משום שאין מעמידין על גבי דבר טמא דהואיל והמטה מקבלת טומאה והיא מעמדת הסכך הוה ליה כאילו סכך בדבר המקבל טומאה:

והא תני. בתוספתא פ''ב מעשה וכו' לפני תלונותיהן מבחוץ והיו מסככין וכו' ואם תאמר דהטעם משום שמעמיד בדבר המקבל טומאה הרי כאן היו מעמידין ע''ג דבר טמא והיאך יצאו בסוכותיהן אלא הוי דעל כרחך לית טעמא אלא משום שאין ממעי המטה לסכך עשרה טפחים ואותן של אנשי ירושלים היו בהן עשרה עד הסכך וכמפורש בהדיא בתוספתא שהיו מטלטלין מטותיהן בחלונות שגבוהין עשרה והיו מסככין על גביהן:

הלכה: רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מְדוּלֶּלֶת. וְחוֹרָנָה אָמַר. מְדוּבְלֶלֶת. מָאן דְּאָמַר. מְדוּלֶּלֶת. בְּשֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה. וּמָאן דְּאָמַר. מְדוּבְלֶלֶת. בְּשֶׁאֵין צִילָּתָהּ מְרוּבָּה.

Traduction

Rav et Samuel diffèrent d’avis sur ce qu’il faut entendre par Suka mal couverte: l’un vise la pauvreté (petit nombre) des branches; l’autre, leur mauvaise disposition (en désordre). D’après le premier, il s’agit dans la Mishna d’un seul et même fait, d’une toiture pauvre, où la partie ombrée dépasse celle qui est ensoleillée; d’après l’autre, ce sont deux faits distincts, un toit en désordre, et une disposition d’ombre supérieure au reste. –

Pnei Moshe non traduit

גמ' רב ושמואל. פליגי היאך תנינן במתני' חד אמר מדוללת מלשון דלה ועניה ולדידיה מיירי שצילתה מרובה אלא שאינה עשירה כל כך בסכך ומתני' חדא קתני מדוללת שצילתה מרובה כשרה:

ואחרינא אמר מדובללת תנינן. מלשון בלבול הוא כדפרישית במתני' ולדידיה מיירי כשאין צילתה מרובה מפני שקנה עולה וקנה יורד ואפ''ה כשירה משום דאמרי' רואין שאם היו שוין והיה צילתה מרובה ובכה''ג כשירה ומתני' תרתי קתני המבולבלת כשרה ושצילתה מרובה אף על פי שאינה עשירה כל כך בסכך כשרה:

הָדָא אָֽמְרָה. צְרִיכִין הַכּוֹכָבִים שֶׁיְּהוּ נִרָאִין מִתּוֹכָהּ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּכוֹכְבֵי חַמָּה שָׁנוּ.

Traduction

De ce que la Mishna parle d’une toiture si épaisse qu’elle cache la vue des étoiles, il résulte qu’en principe les étoiles devront être visibles. Selon R. Lévi au nom de R. Hama b. Hanina, il s’agit des rayons solaires qui ne pénètrent pas (non d’étoiles).

Pnei Moshe non traduit

הדא אמרה. מדקתני אע''פ שאין הכוכבים נראין וכו' ש''מ דלכתחלה צריך שיהא הכוכבים נראין מתוכה אלא דבדיעבד קתני:

בכוכבי חמה שנו. ולא בכוכבי לילה אלא דהא קמ''ל שאע''פ שהיא מעובה כל כך שאין ניצוצי חמה נראין מתוכה ביום אפ''ה כשרה:

Souccah

Daf 9b

הלכה: 9b מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בִּנְתוּנָה בָאָרֶץ. דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אִם בְּמַפְרֶשֶׂת. מַחְלוֹקֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּנְתוּנָה בַאלִמֵין.

Traduction

Dans quelles conditions la Mishna parle-t-elle d’une Suka érigée au sommet d’un vaisseau? Si c’est un vaisseau placé sur la terre ferme, il va sans dire que tous permettent de s’en servir pour la Suka; s’il s’agit d’un bâtiment en mer, c’est l’objet d’une discussion entre R. Eliézer. b. Azaria et R. aqiba sur le point de savoir si l’on peut ainsi remplir le devoir de la Suka, tandis que la Mishna l’autorise d’une façon générale (unanime)? En effet, il est question là d’un vaisseau à l’ancre, au port (limhn).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה אנן קיימין. בראש הספינה דקתני היכן הספינה נתונה היא דקתני במתני' סתמא ומשמע נמי דחידוש דין אתי לאשמעי':

אם בנתונה. הספינה בארץ שעדיין לא הורידוה לים כזה ודאי ד''ה מותר ומאי קמ''ל ואם במפרשת על הים מחלוקת דר''א בן עזריה ור''ע היא בברייתא והובאה לקמן ובמתני' סתמא קתני דמשמע דכ''ע מודים בה:

אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין. בנמל על שפת הים והלכך קתני סתמא כשרה דלא פליגי בברייתא אלא במפרשת בים והא קמ''ל התנא במתני':

רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי מֵאִיר דִּלְחָיַיִם. [דְתַנִּינָן.] מְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל. רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וְרִבִּי יוֹסֵה דַאֲהִילוּת. דְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה: רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. דְּתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָּה. וְעָשָׂה לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה סוּכָּה בְרֹאשׁ הַסְּפִינָּה וּבָאָת הָרוּחַ וְהִפְרִיחָתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. עֲקִיבָה. אַיֶה סוּכָּתָךְ.

Traduction

– R. Simon B. Carsena dit au nom de R. Aha que les 3 avis de R. Méir, de R. Yossa et de R. Eliézer b. Azaria sont semblables (reviennent au même): 1° L’avis de R. Méir au sujet des lattes de traverse (pour les portes fictives, à l’entrée d’une ruelle, autorisant l’éroub), car il a été enseigné (38)(Eruvin 1, 7): on peut tout employer à cet effet, même des animaux, et si un tel objet couvre une cavité contenant un cadavre, l’espace est considéré impur, et tout le contenu sera impur; R. Méir seul le déclare pur. 2° L’avis de R. Yossé au sujet des tentes (39)(Ohalot 8, 5).: si une chambre au-dessus d’un bateau forme une tente sur un cadavre à côté d’autres objets, l’ensemble n’est pas englobé dans l’impureté (en raison de la mobilité d’une telle maison). 3° L’avis de R. Eliezer b. Azaria, puisqu’il est dit de lui (40)J., (Eruvin 1, 7). que lorsqu’il se trouva un jour avec R. aqiba en bateau, à l’approche de la fête des tabernacles, R. aqiba érigea en haut de ce bateau une Suka que le vent emporta. Vois, aqiba, lui dit son compagnon, ce qu’est devenue ta Suka (pour lui dire que, dans ces conditions peu sûres, elle était inutile). – (41)Ib., 3, 4 (ib., ), on retrouve tout le passage qui suit ici jusqu' la fin de ce..

Pnei Moshe non traduit

ר''ש בר כרסנא וכו' שלשתן אמרו דבר אחד. כתובה לעיל בפ''ק דעירובין בהלכה ה' וע''ש:

נְתָנוֹ בָאִילָן. לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ עֵירוּב. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים עֵירוּבוֹ עֵירוּב וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה מוּתָּר. וְקַשְׁיָא. אִם עֵירוּבוֹ עֵירוּב יְהֵא מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם אָסוּר לְטַלְטְלוֹ לֹא יְהֵא עֵירוּבוֹ עֵירוּב. רָאוּי הוּא לַעֲבוֹר עַל הַשְּׁבוּת וְלוֹכַל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה בְכֹרָתוֹ אַרְבָּעָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְהִיא שֶׁתְּהֵא רְשׁוּת הָרַבִּים מַקִּפָתוֹ מִכָּל צַד. בָּאוֹמֵר. שְׁבִיתָתִי תַחְתָּיו. תַּנֵּי. נְתָנוֹ בַכַּלְכָּלָה וּתְלָייוֹ בָאִילָן. לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ עֵירוּב. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים עֵירוּבוֹ עֵירוּב וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה מוּתָּר. וְקַשְׁיָא. אִם עֵירוּבוֹ עֵירוּב יְהֵא מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם אָסוּר לְטַלְטְלוֹ לֹא יְהֵא עֵירוּבוֹ עֵירוּב. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. רָאוּי הוּא לְהָפְכָהּ וּלְבַטֵּל רָשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁבָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָֽמְרָה. סַפְסָל שֶׁהוּא נָתוּן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה. [מִכֵּיוָן] שֶׁהוּא רָאוּי לְהָפְכוֹ וּלְבַטֵּל רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁבּוֹ. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעֵירוּבוֹ עֵירוּב וּמוּתָּר לְטַלְטְלוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

נתנו באילן למעלה מעשרה וכו'. סוגייא זו עד סוף הלכה גרסי' בפ''ג דעיר בין בהלכה ג' ושם פירשתי ע''ש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source